לא רק סטייל
EshetStyle
לנצח יום האם
|
25.02.2017

תהיי מוכנה – זה פוסט חריג בנוף – פוסט אישי על היקרה לי מכל – אמא שלי!

כבר בשנה שעברה אמרתי לך שעם כל הכבוד ל"אבא החדש" וכל זה… בשבילי "יום המשפחה" לנצח יישאר יום האם!

מעבר לזה שאני אומרת את זה כאמא בעצמי… שכמובן חושבת שמגיע לנו יום שכל כולו רק לכבודנו, שלא לומר שבוע שלם! (של חופש בלי הילדים )

אני אומרת את זה בתור הילדה הזו שהייתי – הילדה של אמא


אז נכון שכמעט בכל פוסט, אני מספרת לך קצת על אמא שלי,

אבל לכבוד יום האם, שתמיד יוצא בסמוך ליום ההולדת שלה (שהשנה עבר עליי קשה במיוחד!) יש בי צורך לכתוב לך כמה משפטים רק עליה –

רק אמא שלי ידעה לכעוס (אפילו מאוד) בלי לצעוק

רק אמא שלי קיבלה את התואר "אצילית" מכל מי שהכיר אותה

רק אמא שלי היתה יכולה לקום עירנית משינה של עשר דקות בצהריים

רק אמא שלי ידעה לגרום למישהו לשנות את דעתו במבט. ללא מילים

רק אמא שלי היתה לוקחת ברצינות תהומית כל פגישה עם האינסטלטור

רק אמא שלי היתה אומרת "גזעי" גם בשנות האלפיים

רק אמא שלי היתה תמיד יודעת מה נכון (בשבילה, בשבילי, בשביל כולנו!)

רק אמא שלי היתה אומרת "בירה" במבטא צרפתי

רק אמא שלי יכולה להמשיך לכוון לי את החיים גם כשהיא איננה

רק אמא שלי היתה אומרת לנו "יש לכם אמא נפלאה"

רק אמא שלי תמיד צדקה

רק אמא שלי היתה מניחה מפית על הברכיים אפילו בשיפודיה

רק אמא שלי היתה יכולה להגיד לי בהתלהבות בימיה האחרונים "אל תשכחי לקחת את המגפיים השחורות שלי שאת כל כך אוהבת! עכשיו יהיו לך גם חומות וגם שחורות…"

רק אמא שלי הקשיבה לי במאה אחוז תשומת לב

רק אמא שלי אהבה אותי ללא גבולות, ללא תנאים, ללא אינטרסים

אמא שלי האהובה – מילים לא מספיקות כדי לתאר כמה אני מתגעגעת

זה געגוע שחונק

זה כאב שלא יתואר

זו פרידה בלתי אפשרית

יום יום, דקה דקה, לגמרי איתך והכי בלעדיך

אוהבת כל כך!

עד הפעם הבאה…

טליה

לפוסט משנה שעברה על אמא שלי – "אשת הסטייל הפרטית שלי" כאן


ואם בא לך לשנות אוירה () – הינה תזכורת לכמה מתכונים מנצחים (של אמא שלי)

פילה סלמון בציפוי קראנצ'י בצ'יק (ללא ספק המנה שעשיתי הכי הרבה פעמים בחיי!!)


כבד קצוץ של פעם אבל בסטייל

כבד קצוץ מתכון מנצח אשת סטייל


כיסוני דפי אורז עם סלמון מעושן

דפי אורז עם סלמון מעושן אירוח בסטייל

46 תגובות לפוסט “לנצח יום האם”

  1. עצוב עצוב, אין מילים…חיבוק גדול…
    אני נולדתי ביום האם לאמא שלי ומסכימה איתך

  2. פוסט מרגש, הוצפתי דמעות.
    מיד חזרתי לרגע הזה במונית באמסטרדם בדרך לשדה, כשגילית שאבד לך העגיל שלה, נשבר לי הלב.
    אתן כ״כ דומות וכמו שכתבת בפוסט הקודם עליה, הבלוג הזה הוא לגמרי שתיכן, כך שהיא נמצאת לצידך, בעצם כל הזמן.
    חיבוק אהובה ❤

  3. וואוו!! וואוו!! כתבת מקסים!
    לגבי זה שמגיע לנו יום שלם לבד, אם לא שבוע,…, מסכימה לגמרי

  4. הי טליה יקרה, מקסים ומרגש. אני איבדתי את אימי כשהייתי בת 10 וזוכרת כמה החוסר שלה הורגש כל יום, כל דקה ופרט כשכולם חגגו את יום האם…. אימא שלך בהחלט נשמעת אימא מדהימה… זכרונות טובים זה לא פחות חשוב… 🙂 שבוע טוב וחודש נפלא

  5. טליוש כיף להכיר אותך ואת אמא שלך קצת יותר בכל פעם, וככל שאני מכירה ויודעת יותר אני מגלה כמה למדת וספגת ממנה וכמה את כמוה. איזה חן ויופי, מלכת הסטייל. וואו איזו חגיגה יש בשמיים מרוב שהיא גאה בך מדהימה שכמוך ❤

  6. טליה, איזה פוסט, כל כך מצחיק, כל כך מרגש, כל כך עדין וכל כך כואב…. כנראה שגם אמא שלך היתה כל כך הרבה דברים. כתבת מקסים.

    1. נכון 🙂 שמחה שהרגשת את כל אלו יחד… זה בדיוק מה שרציתי להעביר. תודה אילת!

  7. באמת עצוב טליה, אין ספק שהיא זכתה גם – בבת כמוך, יצירתית שממשיכה את הדרך שלה. שולחת חיבוק

  8. ממי שלי איזו כתיבה יפה , ריגשת מאוד הלוואי ואני אצליח גם לגעת כך בילדים שלי❤

    1. תודה ממוש. ו..נכון! גם אני כל הזמן תוהה. יש לנו עוד המון שנים לתרגל את העניין… 🙂 נשיקות

    1. תודה מאיצ'וק. כן… לצערי אנחנו שותפות לאותו גורל אכזר. לפחות שתינו זכינו באמהות מדהימות ויש לנו זיכרונות מושלמים. מתברר שזה לא כזה מובן מאליו. נשיקות

    1. כן… 🙁 נשיקות!! אנחנו באמת חייבות איזה מפגש קפה איכותי. אבל באמת…

  9. מאד מרגש .באמת היתה לך אמא מקסימה אצילית,סטייליסטית וממש אישיות.ונראה שירשת ממנה אי אלו דברים.הבלוג מקסים אתה עושה דברים נהדרים.תמשיכי כך .יש לך במה להתגאות

    1. תודה רבה עדינה! כמה כיף לשמוע את המילים האלה (ממישהי שהכירה אותנו מילדות :)) נשיקות

  10. טליה, אחד הפוסטים היפים שלך! זכית באמא מופלאה, והיא בבת מופלאה לא פחות. ריגשת אותי כל כך. ואת צודקת. מקום מיוחד שמור בליבנו לאמהות. חיבוק

  11. טליה המהממת, כתבת כל כך יפה, את מרגשת מאוד! מבינה אותך וחיה את זה יום יום גם אני איבדתי את אמא שלי כשהייתי ילדה … ליבי איתך ?

  12. קצת באיחור הגעתי לפוסט הזה, והוא הרג אותי. המילים פרידה בלתי אפשרית יהדהדו לי בראש עוד הרבה זמן. נשיקות.

  13. טליה יקרה,
    אמנם באיחור אך כרגיל את מדהימה ומרגש.
    נשיקות

  14. הדמעות חונקות את גרוני.
    מגף שחורה ומגף חומה. מעניין מה הרגשת ברגע השחור הזה שאמרה לך את המשפט הזה.
    🙁
    הלב נשבר.

    1. תודה. אכן הלב נשבר ושבור ומי כמוך יודעת שלומדים לחיות ואפילו לשמוח עם הסדק הזה…
      לפחות יש לי איתי, עליי ויום יום כל כך הרבה זיכרונות ממנה!

סגור לתגובות.

דברו איתי, בשביל זה אני פה