תהיי מוכנה – זה פוסט חריג בנוף – פוסט אישי על היקרה לי מכל – אמא שלי!
כבר בשנה שעברה אמרתי לך שעם כל הכבוד ל"אבא החדש" וכל זה… בשבילי "יום המשפחה" לנצח יישאר יום האם!
מעבר לזה שאני אומרת את זה כאמא בעצמי… שכמובן חושבת שמגיע לנו יום שכל כולו רק לכבודנו, שלא לומר שבוע שלם! (של חופש בלי הילדים )
אני אומרת את זה בתור הילדה הזו שהייתי – הילדה של אמא
אז נכון שכמעט בכל פוסט, אני מספרת לך קצת על אמא שלי,
אבל לכבוד יום האם, שתמיד יוצא בסמוך ליום ההולדת שלה (שהשנה עבר עליי קשה במיוחד!) יש בי צורך לכתוב לך כמה משפטים רק עליה –
רק אמא שלי ידעה לכעוס (אפילו מאוד) בלי לצעוק
רק אמא שלי קיבלה את התואר "אצילית" מכל מי שהכיר אותה
רק אמא שלי היתה יכולה לקום עירנית משינה של עשר דקות בצהריים
רק אמא שלי ידעה לגרום למישהו לשנות את דעתו במבט. ללא מילים
רק אמא שלי היתה לוקחת ברצינות תהומית כל פגישה עם האינסטלטור
רק אמא שלי היתה אומרת "גזעי" גם בשנות האלפיים
רק אמא שלי היתה תמיד יודעת מה נכון (בשבילה, בשבילי, בשביל כולנו!)
רק אמא שלי היתה אומרת "בירה" במבטא צרפתי
רק אמא שלי יכולה להמשיך לכוון לי את החיים גם כשהיא איננה
רק אמא שלי היתה אומרת לנו "יש לכם אמא נפלאה"
רק אמא שלי תמיד צדקה
רק אמא שלי היתה מניחה מפית על הברכיים אפילו בשיפודיה
רק אמא שלי היתה יכולה להגיד לי בהתלהבות בימיה האחרונים "אל תשכחי לקחת את המגפיים השחורות שלי שאת כל כך אוהבת! עכשיו יהיו לך גם חומות וגם שחורות…"
רק אמא שלי הקשיבה לי במאה אחוז תשומת לב
רק אמא שלי אהבה אותי ללא גבולות, ללא תנאים, ללא אינטרסים
אמא שלי האהובה – מילים לא מספיקות כדי לתאר כמה אני מתגעגעת
זה געגוע שחונק
זה כאב שלא יתואר
זו פרידה בלתי אפשרית
יום יום, דקה דקה, לגמרי איתך והכי בלעדיך
אוהבת כל כך!
עד הפעם הבאה…
טליה
לפוסט משנה שעברה על אמא שלי – "אשת הסטייל הפרטית שלי" – כאן
ואם בא לך לשנות אוירה () – הינה תזכורת לכמה מתכונים מנצחים (של אמא שלי) –
פילה סלמון בציפוי קראנצ'י בצ'יק (ללא ספק המנה שעשיתי הכי הרבה פעמים בחיי!!)
