אחרי ששתי חברות שאלו אותי באותו שבוע איך אני מכינה את האורז הלבן הרגיל שלי, הבנתי פתאום שכמה שזה נראה לי טריוויאלי, אולי זה שווה פוסט בפני עצמו…
כעקרון, אורז לבן מבחינתי הוא "ברירת המחדל" של התוספות
תהיי מוכנה, קצת נוסטלגיה – אני באה מבית כזה שסיר קטן של אורז לבן תמיד היה על הכיריים. מה שלא יהיה, אמא שלי היתה דואגת שסיר כזה, טרי טרי, יחכה שם לאבא שלי כל יום כשהוא חוזר מהעבודה לארוחת ערב…
כמה ניואנסים חשובים היו באורז של אמא שלי – בלי הרבה שמן, בלי בצל, בלי תבלינים והכי חשוב – שכל גרגר אורז יהיה מופרד מהשני (אורז דביק? no way!)
בינינו, יש מצב שאם אמא שלי היתה מכינה את האורז לעצמה או למישהו אחר, היא היתה קצת משנה ומגוונת מידי פעם… (כמו נגיד שאני מכינה לפעמים את "האורז המשודרג" שלי) אבל אבא שלי הוא טיפוס של הרגלים קבועים, אוהב שיגרה מושבע! ולכן, זה היה האורז, הוא היה מצוין וכך נגזר עליו להישאר
רכיבים
אורז בסמטי – כוס אחת
שמן – מעט (שבקושי מכסה את תחתית הסיר)
מים – כוס ורבע (בדיוק!)
תבלינים
מלח דק – כפית גדושה (או פחות אם רוצים…)
פלפל שחור טחון – טיפונת (אפשר בלי)
הוראות הכנה, שלב שלב
בקצר וקולע – חממי מעט שמן בסיר | הכניסי אליו כוס אורז שטוף | ערבבי כמה דקות | הוסיפי כוס ורבע מים, סגרי את הסיר והביאי לרתיחה | הוסיפי מלח ופלפל, ערבבי וסגרי את הסיר | הנמיכי את האש ובשלי 8 דקות בדיוק | סגרי את האש מבלי לפתוח את הסיר, השאירי אותו סגור עוד כעשר דקות ותגישי בסטייל – ככה פשוט!
ובקצת יותר ארוך (כמו ב-) –
1. תשפכי כוס גדושה של אורז בסמטי למסננת ותשטפי כדקה מתחת לברז. תסגרי את הברז ותשאירי כדקה לסינון המים (מה שיוצא יוצא, לא קריטי…)
2. במקביל שימי מעט שמן בסיר קטן (בקושי לכסות את התחתית) וחממי על הלהבה הכי קטנה בכיריים בעוצמת אש בינונית
3. כשהשמן חם (תוך חצי דקה בערך) שפכי מהמסננת את האורז לסיר (תשמעי "טצצצצצצצ") ותערבבי עם כף עץ. תערבבי כמה דקות טובות (כ-4 דקות) זה חלק חשוב!
נדמה לי שהמטרה היא שהשמן יעטוף כל גרגר וגרגר של אורז ושכל גרגר יקבל צריבת חום מהסיר מה שגם עוזר לכך שבסוף האורז ייצא "אחד-אחד". אבל סתם ככה נראה לי כן?! לא בדקתי את העניין ב"ספרות המקצועית"… את כבר מכירה אותי )
העיקר, תקפידי כל הזמן לערבב שלא יידבק. כלומר, זה כל פעם טיפונת נדבק ואת כאילו מגרדת את זה מהתחתית והדפנות ומערבבת…
4. מלאי כוס במי ברז (אותה כוס איתה מדדת את האורז) ושפכי לסיר (את שוב אמורה לשמוע "טצצצצצצצ" ממש חזק) והוסיפי עוד רבע כוס מי ברז (סה"כ – כוס ורבע לא יותר!)
5. תני עוד ערבוב אחרון ואיטי עם כף העץ, תוך כדי שאת עוברת על הדפנות ותחתית הסיר ומגרדת את הגרגירים שנדבקו עד שאת מרגישה מעבר חלק של הכף על התחתית. תסגרי את הסיר, תגבירי את עוצמת האש למקסימום ותביאי לרתיחה!
איך תדעי שהגעת לרתיחה? (למקרה שתהית ולא נעים לך לשאול…) אדים ייצאו מהסיר, המכסה של הסיר קצת "ירקוד" והמים שנשארו בסיר יבעבעו ויגעשו בפנים (וגם אם כבר בקושי נותרו מים, זה בסדר)
6. עכשיו תהיי מוכנה "בהיכון" עם כפית המלח וטיפונת פלפל שחור (אם את רוצה). עם הרתיחה, תפתחי את הסיר, תוסיפי מלח ופלפל, תערבבי (תעברי עם כף העץ על דפנות הסיר להוריד פנימה גרגירים שנדבקו) והעיקר תסגרי מהר את הסיר
7. תנמיכי את האש עד המינימום ל-8 דקות בדיוק!
ברור שבשביל לדייק את חייבת לכוון טיימר בישול! אני בטוחה שקראת כבר מזמן את הפוסט השני בסדרת האקססוריז (שם סיפרתי לך על הטיימר שלי…) והצטיידת לך באחד, נכון?!
את יכולה להניח לסיר… יש לך 8 דקות לנצל! (את יודעת כמה דברים אפשר להספיק ב-8 דקות? )
8. אחרי שמונה דקות, כשהטיימר מצלצל, תכבי את האש מבלי לפתוח את הסיר! תעבירי את הסיר למקום אחר בכיריים (שהוא לא חם) או על השיש עם משהו מתחת… ותשאירי את הסיר סגור עוד כעשר דקות
(או במינימום 5 דקות – במקרים דחופים… למשל כשהקטן הפושע שלי צועק "אורס אורס!")
9. זהו – מוכן! אין יותר טעים מאורז טרי טרי
ועכשיו רק תגישי בסטייל – ככה פשוט!
אז הגעתי לשלב של – "כמה דברים לי אליך" –
האורז – אני משתמשת רק באורז בסמטי ואני הכי אוהבת את האורז עם האריזה הכחולה (זוכרת מרשימת הסופר השבועית שלי?) אבל אם אני לא מוצאת את הסוג הזה, אז גם אורז בסמטי של "סוגת" הולך
אגב, כמו את הקמח גם את האורז אני מעבירה לצנצנת סגורה
כמויות – אין מה לעשות, יש משהו בסיר אורז קטן שמכיל כמות של כוס אורז אחת בלבד שמניב את האורז הכי הכי מוצלח. אם אין ברירה ואני עוברת לסיר גדול יותר ומכפילה כמויות, לפחות את המים אני מכניסה כאילו אני בסיר הקטן, ב-4 פעמים (כלומר כוס, עוד רבע, עוד כוס ועוד רבע) כן אני יודעת, נשמע קצת מפגר, אבל כשאני שמה חצי כוס מים במקום שני רבעים, זה פשוט לא יוצא אותו דבר…
הכוס – הכוס שאני מודדת איתה היא בעצם ספל. מדובר בספל אחד כחול (ומכוער במיוחד) שקיבלתי פעם בסופר (לפני 15 שנה בערך אם לא יותר!) יחד עם מארז נס קפה של עלית. זה הספל היחיד והקבוע שלי כשאני מכינה אורז. סוג של הפרעה כנראה… (אז כולי תקווה שהוא יישאר איתי לנצח!)
כף עץ – לדעתי זו הכף הכי שימושית שלי במטבח. כף עץ ממש פשוטה שקניתי מזמן ב-Ikea, כחלק מ"סט של 3" (שעלה לי 5 שקלים בערך). אף כף עץ שקניתי מאז, חדשה ומשודרגת ככל שתהיה… לא הצליחה לתפוס את מקומה. בכל מקרה, אורז – זה רק עם כף עץ!
ולסיום הסיר – אני משתמשת בסיר קטן (וישן) שאין לו במכסה חור קטן ליציאת אדים. אם יש לך רק כזה עם חור, פשוט תגלגלי טיפונת נייר כסף ותתקעי בחור כדי לסתום אותו
ובעניין הסיר, הכי לא קשור, אבל אני חייבת סיפורון מרגש – סיר האורז האהוב עליי, שמככב בתמונות, זה סיר ותיק במיוחד שהיה של סבתא שלי, והיא העניקה לי אותו (במיוחד לאורז!) לפני שש וחצי שנים, ביום אחד שלא יישכח. זה היה בערך חודש אחרי שילדתי את הבן הבכור שלי. סבתא שלי באה ברכבת מנהריה כדי לבקר את אמא שלי, ואמא שלי התעקשה לנהוג ולבוא איתה אליי (לראות אותי עם הקטנצ'יק) למרות שהיא כבר לא היתה ממש מסוגלת לזה… זו היתה הפעם האחרונה שאמא שלי היתה אצלי בבית
מדהים איך סבתא שלי בכלל חשבה על להביא לי "סיר אורז" בימים מורכבים שכאלה… כנראה ש"פרקטיות" זה משהו שעובר בתורשה
והאמת, שבשנה האחרונה, קצת השתחררתי מהתלות בסיר הספציפי הזה, ואימצתי לי עוד סיר קטן וחמוד במיוחד, שכתבתי לך עליו פעם ברשימת האקססוריז הפרקטיים שלי – כאן
זהו להיום. בחיי שלא דמיינתי שיהיה לי כל כך הרבה מה לכתוב על אורז…
אם חידשתי, שיפרתי או גרמתי לך להכין אורז קצת אחרת… אשמח שתספרי לי פה למטה בתגובות
ואם את עדיין לא רשומה לבלוג שלי – זה הזמן!
אז Stick Around,
עד הפעם הבאה…
טליה
ועל בסיס האורז הזה אני מכינה את "האורז המשודרג שלי", לפעמים אני קוראת לו גם אורז צבעוני – למתכון
ומה אני מגישה עם אורז לבן כמעט תמיד? ניחשת נכון! הפילה סלמון הקבוע שלי –
וגם את נתחוני העוף בציפוי קראנצ'י האהובים עליי כל כך (!) אני מגישה לצד אורז לבן (שכאן נצבע קצת בוורוד…) –
