שלושת הילדים שלי פשוט מתים על הקציצות האלה! אני מכינה אותן כמעט כל שבוע והן הפתרון האולטימטיבי כשאני רוצה "ארוחה חמה" אבל לא נערכתי מראש עם עוף או בשר! כמה דקות הכנה ועוד 20 דקות בתנור – והן מוכנות!
אז נתחיל בוידוי – בחיים לא חשבתי שאני אעלה לבלוג את המתכון לקציצות האלה! למה? לפני הכל, מהסיבה הפשוטה והכי אמיתית – שאני בעצמי פשוט לא אוהבת אותן! כן נו, באופן כללי אני לא חובבת גדולה של טונה בשימורים (רק מידי פעם ועם הרבה לימון או בסלט ירקות) ומעבר לכך, הקציצות האלה הן לא בדיוק ב-DNA של הבלוג שלי (אם את מבינה למה אני מתכוונת…)
ולמרות זאת, בת'כלס אני מכינה אותן המון! (הילדים פשוט מבקשים שוב ושוב, וזה לגמרי סוגר לי את הפינה המון פעמים לארוחת צהריים או ערב לילדים) ובכל פעם שאני מעלה תמונה שלהן לסטורי או לפייסבוק, אני מקבלת גל בקשות למתכון…
בקיצור, ולו כדי לחסוך לעצמי לכתוב את המתכון כל פעם מחדש – נכנעתי! והינה הן כאן
רכיבים (לכ-20 קציצות)
טונה בשימורים – 2 קופסאות, סחוטות (אני משתמשת בטונה במים)
בצל בינוני – מגורד בפומפיה (אני מגרדת דק דק)
פטרוזיליה – עלים בלבד, חופן קצוצים דק דק
פירורי לחם (או פנקו) – 4 כפות (אפשר להוריד כף אם רוצים יותר עסיסיות. הילדים שלי פחות בקטע של עסיסי)
שמן זית – כפית או שתיים
ביצים – 2
מלח – כרבע כפית
*תיבול נוסף שאוהבים – אני מוסיפה מעט פלפל טחון ופפריקה מתוקה (ולפעמים גם טיפונת כורכום וחוואיג')
הוראות הכנה, שלב שלב
בקצר וקולע – ערבבי בקערה את כל הרכיבים | צרי קציצות | הניחי על תבנית התנור מרופדת בנייר אפיה | התיזי מעט שמן זית על כל הקציצות, ופזרי עוד קצת מלח גרוס | הכניסי לתנור שחומם מראש על 180 מעלות (בשלב האמצעי, חימום רגיל למעלה ולמטה) לכ-18-20 דקות ותגישי לילדודים בסטייל – ככה פשוט!
ובקצת יותר ארוך (כמו ב-, או במילים אחרות, עם כל הניואנסים הקטנים…) –
1. חממי תנור על 180 (חימום רגיל למעלה ולמטה) והוציאי את התבנית והרשת שבפנים | רפדי את תבנית התנור בנייר אפיה
2. קצצי דק דק דק את עלי הפטרוזיליה (כמובן שעלים בלבד, ללא ענפים) אני מקפידה על קיצוץ ממש דקיק כי מספיקה חתיכה גדולה אחת כדי שאחד הילדים שלי יפסול את הקציצות על הסף, אז חבל…
אגב – אם הילדים שלך מאלה שלא נוגעים באוכל שיש בו "ירוקים" אז בגדול את יכולה להכין אותן גם בלי פטרוזיליה. יצא לי כמה פעמים להכין בלי, פשוט כי לא היתה לי פטרוזיליה בבית… והילדודים חיסלו אותן גם ככה (אבל אם הם זורמים, אז כמובן שעדיף עם)
3. גרדי בצל בינוני בפומפיה. אותו כנ"ל גם פה. אני מקפידה על דק דק דק. בעקרון אפשר לגרד בפומפיה בגודל הרגיל, הכל שאלה של איך הילדים שלך יקבלו את זה. אמנם במקרה הזה זו לא פסילה על הסף כמו בפטרוזיליה והאמת ששנים גירדתי על הגודל הרגיל, אבל הגעתי למסקנה שכשאני מגרדת על המגרדת הדקיקה, הם אוהבים יותר…
סחטי את הבצל כמעט לגמרי
4. הכניסי לקערה את כל הרכיבים וערבבי היטב עם מזלג
טיפ – תיבול מראש של פירורי הלחם – את פירורי הלחם אני מתבלת מראש במלח, פלפל טחון ופפריקה מתוקה ושומרת אותם בצנצנת (כמו שאני עושה עם תערובת הפנקו שאני מוסיפה לסלמון, רק בתיבול אחר). ככה יש לי תמיד מוכנים פירורי לחם מתובלים שאני מוסיפה לכל מיני דברים, כמו הקציצות האלה, או לביבות וגם את השניצלים של הילדים אני מצפה איתם
*אגב, הפעם השתמשתי בפירורי לחם מקמח מלא, בגלל זה הצבע של הקציצות יצא חום כהה יחסית… בד"כ הן יוצאות בצבע בהיר יותר (וכן הילדים ממש אהבו גם את אלה!)
5. קחי כל פעם מעט מהתערובת בין שתי ידיים, צרי כדור ואז מעכי מעט בין הידיים וצרי קציצה יפה וסימטרית (תשתדלי… כי את זוכרת שאני שמה לב לקטנות )
אם במקרה לא סחטת לפי כן את הבצל, אז עכשיו תוך כדי שאת יוצרת את הקציצות תסחטי עודפי נוזלים
הניחי את הקציצות על תבנית התנור שריפדת בנייר אפיה
*אגב – אם את מתעקשת (או ממהרת), את יכולה לטגן את הקציצות במקום לאפות. אני משתדלת כמעט תמיד להכין אותן אפויות. הילדים אוהבים אותן כך או כך אז אפויות מבחינתי זה עדיף (גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה פרקטית! באפיה יש הרבה פחות התעסקות ולכלוך…)
6. התיזי מעט שמן זית, עם שפריצר שמן הזית הקבוע שלנו (שדיברתי עליו בכל הזדמנות. למשל כאן) ופזרי עוד קצת מלח גרוס (לא חובה)
למעטה קריספי מבחוץ – הקפידי על השפריץ הנוסף הזה של שמן הזית לפני שאת מכניסה לתנור – זה מאוד מוסיף ונותן להן קצת קריספיות והשחמה מלמעלה. לפעמים אני גם מפזרת עוד טיפונת פירורי לחם או פנקו ככה מלמעלה
7. הכניסי לתנור שחיממת מראש, בשלב האמצעי, על 180 מעלות, חימום רגיל למעלה ולמטה, לכ-15-20 דקות (או עד שנראה לך שהקציצות במרקם וצבע של "מוכנות". כרגיל הזמן המדויק תלוי בתנור ובכמה זמן חיממת אותו מראש…)
8. הוציאי, צנני מעט ותגישי לקטנטנים בסטייל ככה פשוט!
לפעמים אני מגישה אותן יחד עם שקית גבינה לבנה לזילוף, לפעמים רק עם ירקות חתוכים ולפעמים גם וגם. מצד שני לפעמים אני פשוט מניחה על השולחן את התבנית של הקציצות, ככה כמו שהיא, אומרת להם "חכו קצת שיתקרר" ועד שאני מספיקה לחתוך ירקות הם כבר מחסלים ישירות ממנה
ונסיים בסיפורון – את המתכון המקורי לקציצות האלה נתנה לי חברת ילדות לפני בערך שבע שנים כשיואבי שלי (הבכור) היה סביב גיל שנה וכבר התחיל לאכול "אוכל רגיל"… בדיוק בתחילתה של תקופה בה "שיחות הבנות" של חבורת הילדות המיתולוגית שלנו התחילו לקבל כיוון של "שיחת אמהות צעירות" והעברנו טיפים על איך כל אחת מתמודדת עם "החיים החדשים"…
אל דאגה, מאז התבגרנו והפסקנו עם זה! גם כי אנחנו כבר לא אמהות צעירות, ובעיקר כי הבנו שעד שאנחנו נפגשות כולנו, לגמרי חבל לבזבז את המפגש על "שיחת אמהות בגינה" (בשביל זה את החברות מהגינה )
בכל מקרה, אני מניחה ששיניתי קצת את המתכון מאז, אבל ת'כלס אני לא ממש זוכרת. אני רק זוכרת שהיא אמרה לטגן את הקציצות ואני מהר מאוד הפכתי אותן לאפויות…
זהו להיום.
אז Stick Around,
עד הפעם הבאה…
טליה
עוד רעיונות וטיפים לארוחת ערב לילדים, תוכלי למצוא באחד מאלה >>
