והינה הוא הגיע, כמו בכל שנה,
השבוע הזה, שלך יש יום הולדת, לי יש "יום האם" ולכולם יש "יום המשפחה"
ולמרות שאני בעצמי כבר אמא לשלושה,
ביום הזה אני עדיין אותה ילדה שחוגגת לך את יום האם – היום שלך – אמא שלי יפה!
והשנה, שלא כמנהגי, סביב היום הזה, מצאתי את עצמי כל הזמן חושבת מה היה קורה –
אם היית פה, היית חוגגת השבוע יום הולדת
בת 74 היית היום. בטוח עדיין יפה, אמא מדהימה וסבתא מושלמת!
אם היית פה, היינו חוגגים לך כל המשפחה במסעדה טובה
ואת היית מחבקת את כולנו נרגשת, מסתכלת עלינו עם העיניים האלה שלך השחורות, השמחות, והיית מאושרת.
אם היית פה, בטח היה לנו בוקר קבוע, כל שבוע, רק את ואני – זמן של אמא ובת
והיינו יושבות לקפה וקרואסון (שמזמינים במבטא צרפתי, כמו שרק את יודעת )
אם היית פה, הייתי מספרת לך, שכל שנה אני מגיעה אליך לשם ביום הולדת עם קפה,
צוחקת ובוכה איתך, משלימה לך פערים ומשמיעה לך שיר חדש יפה.
גם השנה הגעתי אמא, אבל בידיים ריקות, בין פגישות,
סליחה אימוש – אפילו לא היה לי זמן לבכות
אם היית פה, הייתי מספרת לך שבסוף באמת ניגשתי למבחן ההוא בתואר השני כמו שביקשת ממני דומעת,
יומיים אחרי שהלכת לי, התייצבתי בכיתה, תוך כדי השבעה, עם תינוק בן חודשיים בבית, כמו משוגעת.
אם היית פה, הייתי מספרת לך שגם את התואר הזה אבא מסגר לי באותה מסגרת ברונזה, כדי לתלות במשרד, בדיוק ליד,
ובכל זאת בסוף (סוף סוף!) הלכתי עם הלב, עזבתי את המקצוע, והשארתי שני תארים תלויים לבד
אם היית פה, בטח שהיית תומכת בי בשמחה, גאווה ואהבה גדולה כמו תמיד,
וזה, גם אם בפנים היו לך חששות או ספקות שהיית בוחרת לא להגיד.
אם היית פה, הייתי מספרת לך שאני כותבת, מבשלת ומצלמת בלי הפסקה, אפילו ל"לאשה", היית מאמינה?!
ולא תאמיני אימוש, אבל גם בטלוויזיה הופעתי השנה לא מעט! אמא, את שומעת?!
ואת בטח היית גאה ונרגשת ומספרת לכל החברות
כי את הרי המרוקאית הכי פולניה שיכולה להיות
אם היית פה, הייתי מספרת לך שיש ימים שאני מרגישה לגמרי מלכת העולם ("עפה על עצמי" קוראים לזה היום)
ויש ימים שאני מרגישה מבואסת, מבולבלת וחסרת ביטחון
אם היית פה, היית מחבקת אותי חזק ואומרת לי שהכל בסדר, שזה לגמרי טבעי ולגמרי נכון
אם היית פה, היינו מדברות המון. כמו פעם. על הכל
על הדברים החשובים יותר, החשובים פחות וגם על קשקושים של בנות
היית מספרת לי, כמו תמיד, מה לבשו ה"צעירות" במסיבה שהיית עם אבא ומה הטרנד החדש שעכשיו "באופנה"
ומייד אח"כ, היינו מדברות על מה בדיוק את מתכננת להכין לאורחים שהזמנת בשבוע הבא
אם היית פה, היית ממשיכה לחשוב עליי ביום יום, בלי סיבה מיוחדת,
מתקשרת מהסופר לשאול מה אני צריכה או מגיעה אליי פתאום לביקור, ככה סתם, עם שקית קטנה וחיוך גדול שאומר הכל
אם היית פה, היית מכירה את יואבי שלי הגדול, החתיך והכל כך רגיש
אותו תינוק קטנטן שהחזקת בברית, בעיניים שמחות, כוחות אחרונים והמון אהבה
הוא בטח הרגיש
אם היית פה, היית מטורפת עליו, על הנכד הבכור שלך
והיית אוספת אותו פעם בשבוע מוקדם מבית ספר אליך לאכול, ומכינה לכבודו הכל מהכל
אם היית פה, היו ביניכם יחסים מופלאים, וקרובים אני כל כך בטוחה
והייתי מקשיבה לו מכל הלב, כמו תמיד, ברגישות גדולה
אם היית פה, היית יודעת עליי כל מיני "סתם דברים" כמו למשל שלאחרונה אני קונה יותר כלים מבגדים
ושאני עדיין קמה לרוץ בבקרים
אם היית פה, היית מכירה את דניאלה שלי המתוקה
שהייתה ללא ספק מעריצה אותך, מוקסמת ממך וקוראת לך "סבתא יפה".
היא היתה יושבת לצידך כשהיית מכינה את עבודות הויטראז' היפות שלך
מסתכלת עליך בעיניי בובה ושואלת המון שאלות – רק אותך!
אם היית פה, הייתי מספרת לך שדניאלה שלי "תפסה אותי" עצובה איזה יום כשחשבתי עליך…
התיישבה לידי, חיבקה אותי ואמרה לי "אמא תסתכלי על חצי הכוס המלאה –
היתה לך אמא כזו מקסימה וטובה והיה לכן כיף ביחד"
אם היית פה, היית יודעת שאין דברים כמו הילדה הזו שלי – שיש לה לב ענק ואופי הכי מיוחד!
אם היית פה, בטח היו לי עוד המון מתכונים שלך בקלסר,
והיית רואה איך אני אוהבת את המטבח והאירוח בדיוק כמוך, ואולי אפילו יותר
אם היית פה, הייתי שואלת אותך איך הצלחת להיות אמא רגועה ומושלמת כמו שהיית
ומספרת לך נבוכה, שיש ימים שאני מרגישה אמא פשוט נוראית
אם היית פה, היית מחבקת אותי חזק ויושבת לצידי
ואומרת לי שאני אמא נפלאה בדיוק כמו שאני
אם היית פה, היית מכירה את גיא גיא שלי, הקטן – הפושע האהוב, שהגיע בסערה וחירב פה בבית את כל הכללים והשלווה
אם היית פה, אפילו את לא היית עומדת בפניו. כי הוא פשוט ממיס הילד הזה. ילד הצגה. ילד של אהבה
אם היית פה, היית גאה באילן שלנו כל כך,
כי הוא אבא מושלם, בעל נפלא ואיש עסקים מוצלח
היית מסתכלת עלינו יחד ואומרת לידו בגאווה: ביתי, אין ספק שהצליח לך!
אם היית פה, הייתי אומרת לך שאני תיכף חוגגת ארבעים (!) והיינו מדברות על החיים ועל קמטים
ובטח היית מסתכלת עליי בהתרגשות ואומרת "מי היה מאמין שהילדה הקטנה שלי בת ארבעים"
(בדיוק כמו שאמרת כשהייתי בת עשרים ובת שלושים )
אם היית פה, הייתי נזכרת שאפשר לפעמים להתפרק ואז להתחבר,
ואת היית נותנת לי את החיבוק הגדול של אמא שכל כך חסר!
אם היית פה אמא, הייתי אומרת לך
אמא שלי – אני אוהבת אותך כל כך!
הייתי מגלה לך שהגרון שלי חנוק והעיניים מוצפות
שזה עדיין לא נתפס – פשוט לא יכול להיות!
ובאותה אוירה –
הינה שני הפוסטים הקודמים שכתבתי ביום האם –
ובשינוי אוירה –
הינה תזכורת לכמה מתכונים מופלאים של אמא שלי –
מרק עדשים של אמא (שהכנתי לנו בדיוק היום!)
עוגת פירות יבשים עם טעם של פעם
עוגיות שקדים – אין קל מזה!