לפני כמה ימים דפדפתי לי בעיתון לאשה בהתרגשות (כדי לראות איך יצאה כתבה גדולה ומהממת (!) על עוגות קוקוס שהייתי אחראית בה על הסטיילינג) ובדרך נעצרתי במדור שיש בו תמונות של כל מיני נשים, שליד כל תמונה כתוב תפקיד, גיל, מצב משפחתי וכו'… מכירה?
ונתקעתי על תמונה של אישה אחת בת 40 נשואה פלוס 3, שלא נראתה צעירה וגם לא מבוגרת, לא יפה במיוחד וגם לא מכוערת, לא שמנה וגם לא ממש רזה – נו את יודעת, אישה כזו "רגילה"
הסתכלתי לה בעיניים, בחנתי אותה טוב טוב, הסתכלתי על עצמי פנימה ואמרתי – שיוו!!!! עוד שנה אחת ואני שם
אז נכון שזה הכל עניין של הרגשה, ואני באמת מרגישה (טפו חמסה) נפלא! ולא רואה את עצמי כמו אותה אישה בעיתון…
אבל בכל זאת, בואי נודה על האמת (גם אם היא כואבת) ולמרות שלפעמים אני לגמרי מרגישה שכן – אני כבר לא ילדה!
יום הולדת זה תמיד זמן טוב לחשבון נפש. ברמה האישית, המשפחתית, העסקית…
זמן לעבור רגע על ה"רשימה" הזו שלי שיש לי בראש, של מה "הייתי אמורה" להשיג עד היום (בגדול), ועל רשימת היעדים האישית שהצבתי לעצמי לשנה הקרובה (בקטן) – ולבדוק איפה אני יכולה לסמן וי
ובין אם אני מקבלת ציון מעולה בכמות הויים ש"סימנתי" לי ובין אם לאו, מה שחשוב יותר (טוב, נתפשר על – לא פחות ), זה לעצור רגע ולשאול את עצמי איך אני מרגישה? טוב לי? אני שמחה?
אז ת'כלס אם לומר את האמת, אני לא באמת כזו שעוצרת ושואלת… וגם לא באמת כזו שממש עושה לעצמי רשימות מדוקדקות ומסמנת וי (למרות שאני כידוע חולת רשימות!)
אבל מה שאני כן עושה זה – מרגישה!
ואני בהחלט מרגישה (טפו חמסה!!! ויהיו עוד כמה כאלה בהמשך ) שבגדול ביום יום שלי אני נמצאת במקום שבו אני רוצה להיות, עושה את מה שאני אוהבת לעשות, נשואה לבעל שאני אוהבת ואמא לשלושה ילדים בריאים ומקסימים (שמתזזים ומרגיזים אותי כל אחד בתורו ובדרכו, רוב שעות היום) שאני כל כך כל כך אוהבת!!
אני מרגישה שאם אני רגע אסתכל על החיים שלי מהצד במבט כזה סורק,
(נגיד כמו שאני מציצה בפתח של חנות בגדים ב-Sale וסורקת,
ומייד יודעת להרגיש אם אני אשאר בחנות ואצא מפה עם רכישה שווה או שאני בדיוק עוד שניה מסתובבת וממשיכה )
ככה אני גם יודעת להרגיש שאני נמצאת בחיים שלי ב"חנות הנכונה" – במקום הנכון בשבילי כדי להישאר!
וזו הרגשה שלא תמיד היתה שם… וזו הרגשה לגמרי נפלאה!
אבל לא, למרות איך שזה אולי מצטייר כלפי חוץ,
–זה לגמרי לא אומר שאני באמת מרגישה ככה כל יום כשאני פותחת את העיניים בבוקר
–וזה לא אומר שאני מסתובבת כל היום עם חיוך מאוזן לאוזן (ויעיד על כך הקמט החדש שצץ לי בין הגבות )
–וזה לא אומר שלמרות התמונות האוהבות עם הילדים בסטורי אני לא כועסת עליהם מידי יום (והרבה יותר מידי. למרות שאני מבטיחה לעצמי שוב ושוב שהיום אני אהיה אמא רגועה)
–וזה לא אומר שאין לי רגשות אשם על זה שהסיפוק הגדול וההנאה שמצאתי לי בחיי העסקיים, באים הרבה על חשבון להיות האמא המושלמת, הסבלנית והקשובה שרציתי להיות. וזה דווקא בגלל שאני עצמאית ש"עובדת מהבית" (שזה "שם קוד כלשהו" לאמא שכביכול תמיד "נמצאת" עם הילדים, ובפועל ההיפך הוא הנכון! גם אם הילדים רואים את הפרצוף שלי יותר! אבל זה כבר לפוסט אחר… )
–וזה לא אומר שאם אני אוהבת את מה שאני עושה אז אני לא עובדת סביב השעון ונמצאת בלחץ גדול מהעבודה שלי (גם אם זה נראה מבחוץ שלצלם בליני עם קוויאר בתשע בבוקר או לסדר סט צילומים על הים זה לחיות את החלום)
–וזה לא אומר שלצד כל ההצלחות, הכתבות, התמונות היפות והטלוויזיה אין את המאחורי הקלעים של המון עבודה, מאמץ, חוסר שינה, מוח שלא נח לרגע, ניסיונות שלא מצליחים, ימים שלא מתרוממים, אכזבות, חששות ועצבים…
–וזה לא אומר שחוץ מהתמונות היפות, המחוייכות, ההקפדה על חופשות משותפות בלי הילדים, הדרינקים הצבעוניים, המסעדות והבילויים עם בובו שלי (), אין בבית גם שלל ריבים וויכוחים וימים של כעסים
–וזה בעיקר לא אומר שאני לא מרגישה שיש לי תמיד כל כך הרבה במה להשתפר כי יש לי המון!!!
אבל זה כנראה בדיוק מה שכן אומר ש(טפו טפו) הכל טוב!
וחשוב מכך, זה אומר שאני צריכה לומר תודה גדולה גדולה על כל זה! (ובזה אני בהחלט צריכה להשתפר!)
אז יש לי היום יום הולדת. אני בת 39. וזה בדיוק הזמן לעצור רגע ולומר
תודה!
תודה על הכל.
תודה על הבריאות, על המשפחה האהובה שלי. תודה על שמצאתי לי את הדרך בה אני מרגישה שאני פורחת, יוצרת ומממשת את עצמי (ממש ככה!) תודה על כל ההזדמנויות שניכרות בדרכי, תודה על המקום הזה שלי לכתוב בו את מה שעל ליבי
וכמובן כמובן – תודה גדולה גם לך שאת פה קוראת אותי, מפרגנת לי, כותבת לי ומיישמת בבית – לא משנה אם זה טיפ פרקטי, הגשה בסטייל, ריצת בוקר או מתכון – זה באמת עושה אותי שמחה!
ואולי זו בדיוק ההזדמנות לומר בפעם הראשונה באופן חד משמעי – שהפניה העקבית בלשון נקבה מכוונת תמיד לשני המינים – אז תודה גם לך, כן אתה שם… כי אני יודעת (לפי הנתונים) שיש לא מעט כמוך
הפרגון העצום הזה שאני זוכה לו (בתוך ומחוץ למסך), המילים הטובות, התגובות, ההודעות והאהבה הגדולה שאני מקבלת מכל עבר – היא חלק ענק ובלתי נפרד מהדרך החדשה שלי, מהעשייה שלי ומהאנרגיות שלי שגורמים לי להיות, סה"כ (טפו חמסה ) מה שנדמה לי שנקרא – מאושרת!
אז… ליום הולדתי אני מאחלת לעצמי ולך המון המון מזל טוב (כי זה בעקרון סוגר את כל הפינות )
לסיום אני משתפת אותך בקצת תמונות מערב יום הולדת מושלם שהיה לי אתמול עם כל חברותיי הטובות שהזמנתי אליי לערב שכלל אך ורק המון סוגים (כולל קינוח!) של צורת ההגשה האהובה עליי – קרפצ'יו!
ולמרות שבעלי היקר היה שבוע בחו"ל, והיו לי את כל התירוצים למה לא להעמיס על עצמי עוד כשאני לבד עם שלושה ילדים… (שסרבו לחלוטין לפרוש לישון כל (!) הערב) – אתגרתי את עצמי והלכתי על זה בכל הכוח! וכמה אני שמחה שעשיתי את זה!
היה ערב מושלם, מהנה מלא צחוק ואהבה!
בגילי המופלג, משנה לשנה אני מבינה יותר ויותר שחברות טובות ואוהבות זו לגמרי מתנה!
זהו להיום
אז Stick Around,
עד הפעם הבאה…
טליה