- Eshet Style - https://eshetstyle.com -

קפה בלי סוכר ובלי סיגריה

את שותה קפה בבוקר? עם סוכר? כמה סוכר? ומה עם סיגריה?

אני בחורה (תכלס אישה, אבל בואי לא נהיה קטנוניים…) של הפוך גדול, חלב דל ומעט קצף בכוס זכוכית או Take Away.

שנים אותו דבר.

אני שותה אחד בבוקר אחרי הספורט (אם זה יום של ספורט), אחרי הפיזור של הילדים, ולפני שאני מתיישבת במשרד (בימים שהיה משרד…) – מה שאני רוצה לומר זה שלא משנה מה הלו"ז, אני נותנת לקפה של הבוקר שלי את הכבוד המגיע לו. אני לא שותה אותו "על הדרך" או "תוך כדי"…. אם את כמוני את בטח מבינה למה אני מתכוונת… ואם את לא, ממליצה לך לאמץ ()

אני משתדלת לא לשתות יותר משניים כאלה ביום (אם כי יש חריגות לשלושה, תלוי ביום)

ולמה אני מספרת לך את כל זה?

כי עד לפניי חודשיים, שתיתי את הקפה הזה עם כפית סוכר. עד לפני שנתיים, עם שתי כפיות סוכר. ועד לפני עשר שנים, עם לפחות 2 סיגריות.

עד שקיבלתי החלטה – ככה פשוט!

לפני חודשיים, הייתי באיזו הרצאה, והיתה פינת קפה כזו (ואם תהית, אז לא, לא כזו שעמדה בכללי ההגשה שלי מהפוסט של "טעויות בהגשה" וחבל ) ובהפסקה כולנו עמדנו שם להכין קפה, ואני הייתי היחידה (!) ששתתה קפה עם סוכר.

תהיתי עם עצמי איך זה יכול להיות?! והרגשתי קצת מטופשת…

בדיוק כמו שלפני עשר שנים קמתי בוקר אחד והרגשתי ממש מטופשת שאני מעשנת כל כך הרבה סיגריות (עישנתי יותר מקופסה ביום, מגיל 16 בערך…)

אז חיפשתי מועד מוגדר לקבלת ההחלטה (בכל זאת, החלטה קשה) והחלטתי עם עצמי שאחרי החתונה שלי (שהייתה חודש אחרי) אני מפסיקה לעשן!

וכך היה. היו 3 חודשים של סיוט. באמת! סוג של דיכאון. בכי. לא ממש מצאתי את עצמי. כל כך סבלתי שהיה לי ברור עם עצמי שלא אחזור לעולם לעשן ולו רק כדי לא לעבור את זה שוב!!

אני בנאדם נוקשה, אני יודעת… בעיקר עם עצמי… (תשאלי את בעלי או את החברים שלי הקרובים… טוב אולי גם חלק מהרחוקים הצליחו לעלות על זה ) כבר סיפרתי לך שבעלי קורא לי גרמניה בבית, לא? אם כי יש מצב שעם השנים טיפה התרככתי…

בכל מקרה, יש לזה פלוסים ויש מינוסים, אין ספק,

אבל כשאני מחליטה משהו, אני מחליטה. כזו אני.

ביום הראשון של הקפה בלי סוכר לפני חודשיים, התבאסתי מהקפה. ממש אבל! לא היה לי טעים ושאלתי את עצמי למה אני כזו קשה עם עצמי. כולה כפית סוכר. אבל זה הרי לא הסוכר (כי תמיד יש ליד עוגה או עוגייה). זה העיקרון. זו ההחלטה.

בימים שאחרי כבר היה סביר, אם כי הרגשתי שחסר משהו.

אחרי שבוע התרגלתי. וזהו! היום אני נהנית מהקפה כמו תמיד 

אז מה אני אומרת? הכי לא באה להטיף. קואצ'רים, מאמנים, מדריכים ו-just name it…) יש היום באמת בשפע, בכל מקום ולכל דבר… אני ממש לא שם!


אני רק אומרת, שנחמד לפעמים לקבל עם עצמך החלטה, אפילו הכי קטנה ופשוטה ובאמת לעמוד מאחוריה.

אם זה בלי סוכר בקפה, אם זה להתחיל לעשות ספורט (או לרוץ עוד קילומטר). אם זה לקום רבע שעה קודם בבוקר כדי להתארגן בשלווה, אם זה לעשות יום בשבוע של זמן איכות לעצמך (חובה!) ואם זה לא להרים את הקול על הילדים איזה יום (טוב, בואי נהיה ריאליות, נגיד שעה )


הבוקר פשוט הסתכלתי על הקפה היפה שלי, שהיה לי טעים כמו תמיד, וחשבתי לעצמי לשתף אותך בנקודה למחשבה…

אז מה איתך? איך את בלעמוד מאחורי ההחלטות שלך? מה ההחלטה הקטנה שלך לשבוע הזה? גרמתי לך לחשוב? אשמח לשמוע… 

אז Stick Around,

ביי בינתיים

טליה


את הפוסט הזה קיבלת ממני ישר למייל? אם לא, קחי דקה להכניס את המייל שלך במלבן פה למטה כדי לא לפספס את הפוסט הבא…

מוזמנת לעקוב אחריי גם בעמוד הפייסבוק של EshetStyle



אה, ואם תהית – אז העוגיות בתמונה אלו כמובן עוגיות הגרנולה הקבועות שלי.


ואם כבר קפה, אז קבלי תזכורת לעוד כמה מתכונים מתוקים שיבואו טוב ליד…

עוגת תפוחים בחושה ומעולה


מאפינס שקדים מקושטים


קוביות בראוניז מסודרות בטור

אגב, את כוס הקפה המהממת והפרקטית שלי שמככבת בתמונות, קניתי מ-shiranka