- Eshet Style - https://eshetstyle.com -

טעויות בהגשה שחובה לתקן – חלק I – גבינות

זה הדברים הקטנים…כבר אמרתי? האמת שהפעם, הם קצת יותר גדולים. טוב, לפחות בשבילי.

אני רואה מסביב, ואומרת בלב… סתם חבל. כי בטיפונת מחשבה וכלום מאמץ, כל שולחן יכול להפוך להיות שולחן בסטייל!

אז עשיתי לך רשימה של כמה דברים, שאפשר להגיש אחרת, או אם להיות פחות עדינה – כמה טעויות הגשה בסיסיות שאם את עושה – את פשוט חייבת לתקן!


הכלל הבסיסי שלי : אריזות מקוריות – out | כלי הגשה – in 


אל תדאגי. חילקתי לך את הרשימה (כמו שעשיתי לך בפוסטים בסדרת האקססוריז). אני לא מפילה עליך הכל בפעם אחת. כל פעם אכתוב לך על משהו אחד או שניים, כי את כבר יודעת שאני גם אוהבת לקשקש בין לבין… וככה גם יהיה לך זמן להפנים וליישם 


אז להיום, הראשון ברשימה – הגשת גבינות

מה לא? אני לעולם לא מגישה לשולחן גביעים או קופסאות של גבינה

גם כשאנחנו אוכלים רק בעלי ואני, ואפילו כשאני מנשנשת ירקות עם גבינה לבדי… אף פעם אין גביע גבינה על השולחן! (כבר סיפרתי לך בפוסט על העוף שרצה להיות הכי, שאני משקיעה גם בעצמי בהגשה…)


אז מה כן? אני מעבירה את הגבינות לכלי הגשה. ככה ברגע, כל גבינה הכי פשוטה, הופכת להיות “גבינה כפרית” בצימר בגליל…

חשבת על זה פעם? כמה עושה לך את זה, התמונה הפשוטה, של קערית קטנה עם לבאנה, שמן זית וזעתר, סלט ירקות וסלסלת לחמים, מונחים על מפת משבצות? טוב, אדבר בשם עצמי. אבל לדעתי…יש מצב שבחרתי פעם בצימר מסויים רק בגלל התמונה של ארוחת הבוקר. ותכלס, בדיוק ברגע את יכולה שאצלך בבית יהיה יותר טעים ויותר יפה! (כן, טוב..חוץ מהשלווה והנוף. פרט שולי )


איזו גבינה באיזה כלי? גבינות רכות – בקעריות קטנות | גבינות קשות יותר – כמו בולגרית, צפתית, צהובות למיניהן או גבינות “מסריחות” – אני מגישה כגוש שלם עם סכין ליד, על קרש עץ או צלחת וחלק אני חותכת לקוביות ומגישה יפה בצלחות הגשה. אני בעד הרבה צלחות הגשה קטנות. זה גם נראה מרשים על השולחן וגם לכל אחד נוח יותר להגיע…


אני פשוט מטורפת על גבינות! ובכלל, מאלה שיכולות לחיות מארוחות בוקר כיפיות כאלה… תני לי רק כל היום לשתות הפוך ולאכול גבינות, חביתות, סלטים, לחמים ומאפים! באמת שאני לא צריכה יותר מזה כלום. בקיצור, כנראה שלמרות הטרנד החזק עכשיו, טבעונית כבר לא אהיה…


ומה עוד?  אז חוץ מלהעביר לקערית חמודה או צלחת יפה, אני גם “מקשטת” את הגבינות בתבלינים.

לרוב אני משתמשת בגבינות שאני קונה בסופר. זה הכי נגיש לי… ובכל זאת, נרשמת התלהבות

אז הינה כמה טריקים קטנים, הכי פשוטים, שתמיד תמיד עושים את העבודה. כי זה בדיוק הדבר הקטן שעושה את כל ההבדל!

גבינה צפתית, פטה או בולגרית – את כולן אני מקשטת במעט קצח מלמעלה, זה מוסיף טעם וצבע. ואם אני חותכת את הבולגרית לקוביות, אז אני מקשטת חלק עם קצח וחלק עם שמן זית וזעתר (לאחרונה אני קונה צפתית ופטה, מחלב עזים של פיראוס, 5%. אבל הכל הולך, זה עובד עם כולן…).

ואם עדיין אין לך קצח תמיד בבית, כנראה שפספסת את הרשימה הזו.

שימי לב שאפילו פרוסות גבינה צהובה פשוטה, אם תחתכי לריבועים קטנים ותסדרי יפה, יעשו חשק…

לאבנה – אני מעבירה לקערית קטנה, ומלמעלה מוסיפה שמן זית וזעתר (גם כאן אני קונה 5% של גד או של פיראוס על בסיס יוגורט).

גבינה מתובלת I – לגביע גבינה לבנה, רגילה 5%, אני מוסיפה מעט שמן זית, פפריקה מתוקה, פלפל שחור טחון ומלח גרוס. מערבבת עם כפית, ומעבירה לקערית קטנה וחמודה. בסוף אני מוסיפה מלמעלה לקישוט, טיפה שמן זית ומעט פלפל שחור גרוס.

גבינה מתובלת II – שוב גביע גבינה לבנה, רגילה 5%, מוסיפה מעט שמן זית, פלפל שחור טחון, מלח גרוס וחצי כפית סומאק. מעבירה לקערית קטנה, ומוסיפה מלמעלה לקישוט, טיפה שמן זית ומעט סומאק (אם אין לך מושג מה זה סומאק, נתתי פעם הסבר קצר, בסוף המתכון המהמם של קרפצ’יו סלק).

ואת יכולה לחשוב על עוד מיליון אפשרויות לגבינה מתובלת… הכל הולך!

אה ועוד משהו קטן אך חשוב! אם השוליים של קערית ההגשה התלכלכו כשהעברת את הגבינה המתובלת – אל תשכחי לנקות עם אצבע עטופה בטישו (זה לא שאני קטנונית, פשוט שמה לב לקטנות… )

לא משנה מה אני מערבבת בגבינה, בחיי שתמיד מתלהבים ושואלים אותי – “מה זו הגבינה המעולה הזו”? וזה תמיד מעלה בי חיוך. כי אנחנו אוכלים עם העיניים! וברור שאף אחד לא היה אומר לי משהו על גבינה לבנה בגביע, נכון?!

זה הקישוט הקטן, שנותן את הטאץ’ וגם את הטעם. אז תזכרי, אפילו בגבינה לבנה – צילחות, צילחות ושוב צילחות! (זוכרת שכבר בהתחלה דיברתי איתך על צילחות? אם לא, ממליצה לך להציץ באחד הפוסטים הראשונים שלי – “אוכל לא מוזגים“).


ולפני סיום, כרגיל, הגעתי לשלב של, “כמה דברים לי אליך”

 ארוחת ערב לילדים. נו טוב, כמו לכל כלל, גם לזה יש יוצא מן הכלל. כי את יודעת שלפני הכל אני אוהבת פרקטיות! ומה לעשות ילדים כמו ילדים, אוהבים להעביד אותך בפרך. תשימי להם קצת גבינה, תתיישבי, הם יבקשו עוד. תשימי הרבה, הם יגידו שהם לא רוצים ויבקשו צלחת נקיה. ובכלל, כשהבת שלי מבקשת משהו לאכול, זה לא בהכרח אומר שהיא באמת מתכוונת לאכול אותו…

אז קודם כל אני “מקלה על עצמי” בזה שאני בד”כ בכלל לא מתיישבת וחוץ מזה, שבארוחת הערב של הילדים אני חצי חורגת מהכלל. אני כן מגישה להם את הגבינה לקערית או לצלחת, אבל גם משאירה את הגביעים של הגבינה על השולחן, פשוט כדי שלא אצטרך לקום שוב ושוב… זה לא אומר שמישהו אוכל ישירות מהגביע חלילה! ותאמיני או לא, אפילו הילדים שלי כבר דורשים שמן זית וזעתר ללבאנה או לגבינה הלבנה שהם מורחים על הקרקר!

הכנה מראש באירוח. את כבר יודעת שאני בעד להכין מראש כל מה שאפשר (כל עוד זה לא פוגע באיכות…). אז כשאני מארחת לארוחת בוקר, בערך שעה מראש (אפשר יותר), אני מעבירה את כל הגבינות לכלי ההגשה שלהן (עדיין בלי “הקישוטים”), מכסה בניילון נצמד ומכניסה למקרר. מה יצא לי מזה? 1. זריזות בהגשה | 2. שהאורחים לא רואים אותי מוציאה את הגבינות מהגביעים, כי זה פשוט יוריד מהחוויה ויהרוס לי את כל העבודה בעיניים! (יש דברים שאני שומרת בסוד מהאורחים שלי, לפחות עד שטועמים… אז גם את לא חייבת לספר ).


זהו בעצם להיום. אז אפשר לסכם שחוץ מבארוחת ערב לילדים את לא מגישה יותר גביעים של גבינות על השולחן?! או שגם ככה לא הגשת? עדכני אותי בתגובות… אשמח לשמוע 

אפרופו ארוחת ערב לילדים – אם את לא מכירה, כדאי לך לקרוא את “גם לילדים מגיע סטייל – רעיונות מדליקים לארוחת ערב

ובאותו עניין כדאי שתכירי את הטיפ שלי “שורת ירקות” – טריק חמוד שאני עושה לילדים לפני ארוחת ערב, שגורם להם לאכול הרבה ירקות…


לחלק ה-II בסדרה – “טעויות בהגשה שחובה לתקן-משקאות” לחצי כאן


אם את עדיין לא מקבלת ממני עדכון ישירות למייל – מוזמנת להכניס e-mail במלבן פה למטה ולעקוב אחרי הבלוג שלי…

אז Stick Around,

ביי בינתיים

טליה