מאז שאני אמא לגילאי חצי שנה ומעלה, אני מוצאת את עצמי מכינה לא מעט לביבות.

כרגיל אני כל פעם מאלתרת משהו אחר אבל בגדול זה פלוס מינוס תמיד על אותו עיקרון… (כשאצלנו הלביבות "הכתומות" הן הכי אהובות!)

אם את מכירה את הגילאים האלה מקרוב… בטח תסכימי איתי שיש משהו בלביבה שהיא פשוט המאכל האולטימטיבי לגיל חצי שנה עד שנה פלוס. בעיקר כי הקטנצ'יקים יכולים להחזיק אותה ביד (לבד!) ואנחנו יכולות לקחת כמה בתיק בקופסה לכל מקום מבלי שצריך להתעסק במעיכות, כפיות וכל הסרבלת הזו (אם כבר הכרת את "שלב הטעימות" את יודעת בדיוק על מה אני מדברת!) וסה"כ זה גם מזין יחסית (טוב, אבל אנחנו כרגע מדברות פרקטית )

והאמת, שלביבות זה לא רק בשביל הילדים – גם אני אוהבת לביבות! לטבול אותן בלאבנה או ביוגורט מתובל במעט שמן זית ופלפל גרוס – מבחינתי זה פשוט מעדן!

אז יש שיגידו שכל הקטע בלביבות זה הטיגון… ובכל זאת, אני כמעט תמיד עושה אותן אפויות!

מעבר לעניין הבריאותי, זה בעיקר הרבה הרבה יותר פשוט (ופרקטי, כבר אמרנו?!) אין מיליון כלים והכי חשוב, זה שלא צריך לעמוד ולטגן אחת אחת, אלא להכניס את כולן לתנור בפעם אחת.

טוב, אז איפה הטיפ את שואלת? הלביבות שלי הן פשוט עגולות במיוחד – ולמה?

אני משתמשת ב"רינג" עוגיות קטן. בעצם זה קורצן עוגיות עגול. שלי, הוא טיפה יותר גבוה מהרגיל (הוא חלק מ"סט קורצנים" לעוגיה כפולה כזו שממלאים בריבה, שמעולם לא הכנתי…) אבל בתכלס כל צורת עיגול בינוני של עוגיות יכולה להתאים!

מתישהו בין הילד הראשון לשניה, עליתי על השדרוג הנחמד הזה… והייתי די מבסוטה מעצמי 

(ואגב כשחושבים על זה, אפשר למנף את הרעיון גם לצורות אחרות, נגיד לבבות?)

כדי שזה ייצא ממש עיגול יפה, חשוב לדאוג שיהיה קמח בתערובת של הלביבה ולסדר את התערובת בתוך העיגול עם האצבע ולא עם מזלג.

אלה השלבים: אני מרפדת תבנית תנור בנייר אפיה | מניחה את העיגול | מעבירה לתוכו מעט תערובת עם מזלג | מסדרת ולוחצת טיפה עם האצבע | מוציאה את העיגול בעדינות ומעבירה אותו למקום ליד וכך הלאה…

לילדים קטנים שעוד אין להם הרבה שיניים (אם בכלל), כדאי לעשות אותן קצת עבות ולהוציא מהתנור עוד לפני שהן נהיות קריספיות, ככה שיהיה לקטנים רך ונעים בפה. אבל למבוגרים, בעיני עדיף לחכות שיהיו קצוות קריספיים מעט שחומים.

זהו בעצם. מציעה לך לאמץ ()

למתכון לביבות בטטה אפויות עם טוויסט – כאן

למתכון לביבות זוקיני אפויות – כאן

 אגב, את אותו טיפ אני מיישמת באופן קבוע גם בעוגיות הגרנולה הקבועות שלי אני מכינה עם העיגול הזה וככה הן יוצאות עגולות במיוחד ולפעמים אני הולכת על לבבות 

ואם כבר דיברנו על קטנטנים ועל "שלב הטעימות" – את הטיפ מרק טחון את מכירה?