את שותה קפה בבוקר? עם סוכר? כמה סוכר? ומה עם סיגריה?
אני בחורה (תכלס אישה, אבל בואי לא נהיה קטנוניים…) של הפוך גדול, חלב דל ומעט קצף בכוס זכוכית או Take Away.
שנים אותו דבר.
אני שותה אחד בבוקר אחרי הספורט (אם זה יום של ספורט), אחרי הפיזור של הילדים, ולפני שאני מתיישבת במשרד (בימים שהיה משרד…) – מה שאני רוצה לומר זה שלא משנה מה הלו"ז, אני נותנת לקפה של הבוקר שלי את הכבוד המגיע לו. אני לא שותה אותו "על הדרך" או "תוך כדי"…. אם את כמוני את בטח מבינה למה אני מתכוונת… ואם את לא, ממליצה לך לאמץ ()
אני משתדלת לא לשתות יותר משניים כאלה ביום (אם כי יש חריגות לשלושה, תלוי ביום)
ולמה אני מספרת לך את כל זה?
כי עד לפניי חודשיים, שתיתי את הקפה הזה עם כפית סוכר. עד לפני שנתיים, עם שתי כפיות סוכר. ועד לפני עשר שנים, עם לפחות 2 סיגריות.
עד שקיבלתי החלטה – ככה פשוט!
לפני חודשיים, הייתי באיזו הרצאה, והיתה פינת קפה כזו (ואם תהית, אז לא, לא כזו שעמדה בכללי ההגשה שלי מהפוסט של "טעויות בהגשה" וחבל ) ובהפסקה כולנו עמדנו שם להכין קפה, ואני הייתי היחידה (!) ששתתה קפה עם סוכר.
תהיתי עם עצמי איך זה יכול להיות?! והרגשתי קצת מטופשת…
בדיוק כמו שלפני עשר שנים קמתי בוקר אחד והרגשתי ממש מטופשת שאני מעשנת כל כך הרבה סיגריות (עישנתי יותר מקופסה ביום, מגיל 16 בערך…)
אז חיפשתי מועד מוגדר לקבלת ההחלטה (בכל זאת, החלטה קשה) והחלטתי עם עצמי שאחרי החתונה שלי (שהייתה חודש אחרי) אני מפסיקה לעשן!
וכך היה. היו 3 חודשים של סיוט. באמת! סוג של דיכאון. בכי. לא ממש מצאתי את עצמי. כל כך סבלתי שהיה לי ברור עם עצמי שלא אחזור לעולם לעשן ולו רק כדי לא לעבור את זה שוב!!
אני בנאדם נוקשה, אני יודעת… בעיקר עם עצמי… (תשאלי את בעלי או את החברים שלי הקרובים… טוב אולי גם חלק מהרחוקים הצליחו לעלות על זה ) כבר סיפרתי לך שבעלי קורא לי גרמניה בבית, לא? אם כי יש מצב שעם השנים טיפה התרככתי…
בכל מקרה, יש לזה פלוסים ויש מינוסים, אין ספק,
אבל כשאני מחליטה משהו, אני מחליטה. כזו אני.
ביום הראשון של הקפה בלי סוכר לפני חודשיים, התבאסתי מהקפה. ממש אבל! לא היה לי טעים ושאלתי את עצמי למה אני כזו קשה עם עצמי. כולה כפית סוכר. אבל זה הרי לא הסוכר (כי תמיד יש ליד עוגה או עוגייה). זה העיקרון. זו ההחלטה.
בימים שאחרי כבר היה סביר, אם כי הרגשתי שחסר משהו.
אחרי שבוע התרגלתי. וזהו! היום אני נהנית מהקפה כמו תמיד
אז מה אני אומרת? הכי לא באה להטיף. קואצ'רים, מאמנים, מדריכים ו-just name it…) יש היום באמת בשפע, בכל מקום ולכל דבר… אני ממש לא שם!
אני רק אומרת, שנחמד לפעמים לקבל עם עצמך החלטה, אפילו הכי קטנה ופשוטה ובאמת לעמוד מאחוריה.
אם זה בלי סוכר בקפה, אם זה להתחיל לעשות ספורט (או לרוץ עוד קילומטר). אם זה לקום רבע שעה קודם בבוקר כדי להתארגן בשלווה, אם זה לעשות יום בשבוע של זמן איכות לעצמך (חובה!) ואם זה לא להרים את הקול על הילדים איזה יום (טוב, בואי נהיה ריאליות, נגיד שעה )
הבוקר פשוט הסתכלתי על הקפה היפה שלי, שהיה לי טעים כמו תמיד, וחשבתי לעצמי לשתף אותך בנקודה למחשבה…
אז מה איתך? איך את בלעמוד מאחורי ההחלטות שלך? מה ההחלטה הקטנה שלך לשבוע הזה? גרמתי לך לחשוב? אשמח לשמוע…
אז Stick Around,
ביי בינתיים
טליה
את הפוסט הזה קיבלת ממני ישר למייל? אם לא, קחי דקה להכניס את המייל שלך במלבן פה למטה כדי לא לפספס את הפוסט הבא…
מוזמנת לעקוב אחריי גם בעמוד הפייסבוק של EshetStyle
אה, ואם תהית – אז העוגיות בתמונה אלו כמובן עוגיות הגרנולה הקבועות שלי.
ואם כבר קפה, אז קבלי תזכורת לעוד כמה מתכונים מתוקים שיבואו טוב ליד…
אגב, את כוס הקפה המהממת והפרקטית שלי שמככבת בתמונות, קניתי מ-shiranka
מקסים!! כל כך מסכימה איתך לגבי זמן איכות עם הקפה שלי!!
לגמרי חשוב! 🙂
ידעתי! שזה מה שאת הולכת לכתוב.. נפלא בעיניי והנוקשות אם היא סבבה לך, היא הכי סבבה בעולם. אני כזאת בענייני עבודה. כל מה שבחיים הפרטיים אני קצת יותר מתירנית (אולי מדי לפעמים?!) יש על מה לחשוב.. עשית לי לחשוב על זה 🙂 תודה!!
אני והנוקשות, חיות ביחד כבר 37 שנים, התרגלתי… 🙂
מהממת ?
בעניין הסיגריות בדיוק כמוך, החלטתי להפסיק אחרי שראיתי את הבדלים בבקבוק הבדלים. הייתי המומה שאת כל זה עישנתי אז פשוט החלטתי והפסקתי )כבר 6 שנים ולא עובר שבוע שלא מתחשק לי (
כנל לגבי אימון פעמיים בשבוע לפחות והורדת סוכר מהתה. קפה כבר מזמן יצא מהתפריט וכנל לגבי בשר וחלב.
הכי כיף לדבוק בהחלטות שעושות לך טוב גם אם הן קשות.
מקסים ?
לגמרי! תודה אילנה… נשמע לי שאנחנו מאותו הזן 🙂
מהיום נותנת כבוד ומקום לקפה של הבוקר.
פוסטר מדליק
מקסים❤❤❤
מצויין. ותודה!
את מהממת טליה. פוסט נהדר, הכל נכון?! הזדהיתי עם הרוב…חוץ מהספורט??
אז אולי זו צריכה להיות ההחלטה הבאה 🙂
פוסט מעניין טליה נהנתי לקרוא אותו למרות שלצערי אני לא אוהבת קפה אז אין לי קפה של בוקר או של ערב או בכלל אבל אולי אולי בזכות הפוסט שלך ( אני עדיין נזהרת מלקחת החלטה) אחליט סוף סוף לחזור לספורט ( השבוע).
קדימה!!! אני הכי בעד! יאללה החלטתי בשבילך 🙂
חמודה – אני בצבא שתיתי עם 3 כפיות. אחכ ירדתי ל-2 וככה עד 0. שאני שותה כבר בערך 6 שנים ללא סוכר… וזה כלכך טעים לי!! באמת. לא סתם. ואני איתך לגבי ההחלטות עם עצמינו
הכי קרוב שהגעתי ל3 כפיות זה 2 כפיות עם חלב וניל שהיה פעם… (איכס!)
היי טליה, אני חדשה אצלך 🙂 ומאוד נהנית לקרוא אותך…העניין של לקבל כל פעם החלטה קטנה ולעמוד מאחוריה פשוט נפלא בעיניי, ממש כמוך הצלחתי ליישם את ההחלטה של קפה ללא סוכר- אותו כבר מוצאת בעוגיית הבריאות שליד. כשזה מצליח לך לאורך זמן, זה מופלא ומספק!
וכך גם החלטתי לגבי הליכות, קריאה ועוד …
…אז לחיי ההחלטות הקטנות-גדולות שלנו!
לחיים !! וברוכה הבאה 🙂
מעולה טליוש. קואצ' או לא, משהו זז אצלי.
וגם אצלי מהתגובה הזו 🙂 !!
השינויים האלו שלכאורה קטנים הם לפעמים קשים מאוד לביצוע כתבת נהדר וכל כך קל להזדהות איתך, אף פעם לא עישנתי אבל ניסיתי להגמל מקפה (בלי סוכר) ודוקא אחרי תקופה ארוכה בלי הרגשתי שזה חסר לי ודום תה לא יתן לי את אותה תחושה אז חזרתי לקפה אבל מידי פעם וזה בסדר, נהנתי לקרוא את הפוסט שלך?
תודה צביה. אני מתה על קפה. כמו כל דבר, אם הוא במידה, אני בעד 🙂
פוסט לנשמה. ככה. מקסים. השנה לקחתי החלטה עם הספורט, בקטנה, וזה עושה אותי מאושרת
תודה. ואין על ספורט. מעולה לנשמה 🙂
הכי מזדהה איתך. גם אני כבר שנים לא שותה עם סוכר והיום אם אני לוקחת שלוק מקפה ממותק זה מרגיש לי דוחה. (לרוב שותה גם ללא חלב האמת). גמני שותה קפה בנחת ובכיף וכמוך גם מאמינה גדולה (ומיישמת) בהחלטות האלו של צעד-צעד ביני לבין עצמי 🙂
בקיצור מיוש, מפוסט לפוסט…אני מתחילה לחשוב שאנחנו נפשות תאומות 🙂
אחלה פוסט. לקח ממרום שנותי… כל דבר שאת עושה תעשי רק אותו. אין מולטיטקסיקנג אחרת משהו מתפקשש ואת לא באמת בהוויה הנכונה של הדבר האחד. 🙂 יודעת שנשמע קואצ׳רי אבל רק במקרה.
אמנם אני אוהבת לעשות הרבה דברים במקביל, אבל ברמת ההתכווננות, ובטח כשמדובר בשינויים, אפילו קטנים, אני ממש מסכימה 🙂 ובלי קשר, לך אני מקשיבה!
הי
תשמעי,ממש דרכת לי על היבלת,אני נמצאת בדיוק בשלב ההוא שלך עם כפית האחת,והפוסט שלך הזיז לי משהו.אני הולכת לנסות.
אגב,אוהבת את הכתיבה שלך,
איזה כיף לשמוע!! תקשיבי, זה לא שאת הולכת לנסות אלא את הולכת להחליט ואז כמובן להצליח 🙂 מבטיחה שתתרגלי בצ'יק. בהצלחה!