אחרי ששתי חברות שאלו אותי באותו שבוע איך אני מכינה את האורז הלבן הרגיל שלי, הבנתי פתאום שכמה שזה נראה לי טריוויאלי, אולי זה שווה פוסט בפני עצמו…

כעקרון, אורז לבן מבחינתי הוא "ברירת המחדל" של התוספות

 קצת נוסטלגיה – אני באה מבית כזה שסיר קטן של אורז לבן תמיד היה על הכיריים. מה שלא יהיה, אמא שלי היתה דואגת שסיר כזה, טרי טרי, יחכה שם לאבא שלי כל יום כשהוא חוזר מהעבודה לארוחת ערב…

כמה ניואנסים חשובים היו באורז של אמא שלי – בלי הרבה שמן, בלי בצל, בלי תבלינים והכי חשוב – שכל גרגר אורז יהיה מופרד מהשני (אורז דביק? no way!)

בינינו, יש מצב שאם אמא שלי היתה מכינה את האורז לעצמה או למישהו אחר, היא היתה קצת משנה ומגוונת מידי פעם… (כמו נגיד שאני מכינה לפעמים את "האורז המשודרג" שלי) אבל אבא שלי הוא טיפוס של הרגלים קבועים, אוהב שיגרה מושבע! ולכן, זה היה האורז, הוא היה מצוין וכך נגזר עליו להישאר

רכיבים

אורז בסמטי – כוס אחת

 שמן – מעט (שבקושי מכסה את תחתית הסיר)

 מים – כוס ורבע (בדיוק!)

תבלינים

 מלח דק – כפית גדושה (או פחות אם רוצים…)

 פלפל שחור טחון – טיפונת (אפשר בלי)

הוראות הכנה, שלב שלב

בקצר וקולע – מחממים מעט שמן בסיר | מכניסים אליו כוס אורז שטוף ומסונן | מערבבים כמה דקות | מוסיפים כוס ורבע מים, סוגרים את הסיר ומביאים לרתיחה | מוסיפים כפית מלח, מערבבים וסוגרים את הסיר | מנמיכים את האש ומבשלים 8 דקות בדיוק | סוגרים את האש מבלי לפתוח את הסיר, משאירים אותו סגור עוד כעשר דקות מגישים בסטייל – ככה פשוט! 

ובקצת יותר ארוך (כמו ב-) –

1. שופכים כוס גדושה של אורז בסמטי למסננת ושוטפים כדקה מתחת לברז. סוגרים את הברז ומשאירים כדקה לסינון המים (מה שיוצא יוצא, לא קריטי…)

2. במקביל שמים מעט שמן בסיר קטן (בקושי לכסות את התחתית) ומחממים על הלהבה הכי קטנה בכיריים בעוצמת אש בינונית

3. כשהשמן חם (תוך חצי דקה בערך) שופכים מהמסננת את האורז לסיר (שומעים "טצצצצצצצ") ומערבבים עם כף עץ. כמה דקות טובות (כ-4 דקות) זה חלק חשוב!

נדמה לי שהמטרה היא שהשמן יעטוף כל גרגר וגרגר של אורז ושכל גרגר יקבל צריבת חום מהסיר מה שגם עוזר לכך שבסוף האורז ייצא "אחד-אחד". אבל סתם ככה נראה לי כן?! לא בדקתי את העניין ב"ספרות המקצועית"… אתם כבר מכירים אותי )

העיקר, תקפידו כל הזמן לערבב שלא יידבק. כלומר, זה כל פעם טיפונת נדבק ואז כאילו מגרדים את זה מהתחתית והדפנות ומערבבים…

4. ממלאים כוס במי ברז (אותה כוס איתה מדדנו את האורז) ושופכים לסיר (שוב אמורים לשמוע "טצצצצצצצ" ממש חזק) מוסיפים עוד רבע כוס מי ברז (סה"כ – כוס ורבע לא יותר! טוב נו גם טיפה יותר זה בסדר – ראו פישוט בסוף לגבי כמות המים)

5. נותנים עוד ערבוב אחרון ואיטי עם כף העץ, תוך כדי שעוברים על הדפנות ותחתית הסיר ומגרדים את הגרגירים שנדבקו עד שמרגישים מעבר חלק של הכף על התחתית. סוגרים את הסיר, מגבירים את עוצמת האש למקסימום ומביאים לרתיחה

 איך נדע שהגענו לרתיחה? (למקרה שתהיתם ולא נעים לכם לשאול…) אדים ייצאו מהסיר, המכסה של הסיר קצת "ירקוד" והמים שנשארו בסיר יבעבעו ויגעשו בפנים (וגם אם כבר בקושי נותרו מים, זה בסדר)

6. עכשיו תהיו מוכנים "בהיכון" עם כפית המלח. עם הרתיחה, פותחים את הסיר, מוסיפים מלח, מערבבים (עוברים עם כף העץ על דפנות הסיר להוריד פנימה גרגירים שנדבקו) וסוגרים את הסיר

7. מנמיכים את הלהבה עד המינימום ל-8 דקות בדיוק!

ברור שבשביל לדייק חובה לכוון טיימר בישול! אני מבטוחה כבר מזמן הכרתם את הפוסט השני בסדרת האקססוריז (שם סיפרתי לכם על הטיימר שלי…) והצטיידתם באחד, נכון?!

אפשר להניח לסיר… יש לכם 8 דקות לנצל! (אתם יודעים כמה דברים אפשר להספיק ב-8 דקות? )

8. אחרי שמונה דקות, כשהטיימר מצלצל, מכבים את האש מבלי לפתוח את הסיר! מעבירים את הסיר למקום אחר בכיריים (שהוא לא חם) או על השיש עם משהו מתחת… ומשאירים את הסיר סגור עוד כעשר דקות

(או במינימום 5 דקות – במקרים דחופים… למשל כשהקטן הפושע שלי צועק "אורס אורס!")

9. זהו – מוכן! אין יותר טעים מאורז טרי טרי 

ועכשיו רק מגישים בסטייל – ככה פשוט!

אז הגעתי לשלב של – "כמה דברים לי אליך" –

האורז – אני משתמשת רק באורז בסמטי ואני הכי אוהבת את האורז עם האריזה הכחולה (זוכרים מרשימת הסופר השבועית שלי?) אבל אם אני לא מוצאת את הסוג הזה, אז גם אורז בסמטי אחר הולך

אגב, כמו את הקמח גם את האורז אני מעבירה לצנצנת סגורה

 כמויות – אין מה לעשות, יש משהו בסיר אורז קטן שמכיל כמות של כוס אורז אחת בלבד שמניב את האורז הכי הכי מוצלח. אם אין ברירה ואני עוברת לסיר גדול יותר ומכפילה כמויות, לפחות את המים אני מכניסה כאילו אני בסיר הקטן, ב-4 פעמים (כלומר כוס, עוד רבע, עוד כוס ועוד רבע) כן אני יודעת, נשמע קצת מפגר, אבל כשאני שמה חצי כוס מים במקום שני רבעים, זה פשוט לא יוצא אותו דבר…

הכוס – הכוס שאני מודדת איתה היא בעצם ספל. מדובר בספל אחד כחול (ומכוער במיוחד) שקיבלתי פעם בסופר (לפני 15 שנה בערך אם לא יותר!) יחד עם מארז נס קפה של עלית. זה הספל היחיד והקבוע שלי כשאני מכינה אורז. סוג של הפרעה כנראה… (אז כולי תקווה שהוא יישאר איתי לנצח!)

 כף עץ – לדעתי זו הכף הכי שימושית שלי במטבח. כף עץ ממש פשוטה שקניתי מזמן ב-Ikea, כחלק מ"סט של 3" (שעלה לי 5 שקלים בערך). אף כף עץ שקניתי מאז, חדשה ומשודרגת ככל שתהיה… לא הצליחה לתפוס את מקומה. בכל מקרה, אורז – זה רק עם כף עץ!

ולסיום הסיר – אני משתמשת בסיר קטן (וישן) שאין לו במכסה חור קטן ליציאת אדים. אם יש לך רק כזה עם חור, פשוט תגלגלי טיפונת נייר כסף ותתקעי בחור כדי לסתום אותו

ובעניין הסיר, הכי לא קשור, אבל אני חייבת סיפורון מרגש – סיר האורז האהוב עליי, שמככב בתמונות, זה סיר ותיק במיוחד שהיה של סבתא שלי, והיא העניקה לי אותו (במיוחד לאורז!) לפני שש וחצי שנים, ביום אחד שלא יישכח. זה היה בערך חודש אחרי שילדתי את הבן הבכור שלי. סבתא שלי באה ברכבת מנהריה כדי לבקר את אמא שלי, ואמא שלי התעקשה לנהוג ולבוא איתה אליי (לראות אותי עם הקטנצ'יק) למרות שהיא כבר לא היתה ממש מסוגלת לזה… זו היתה הפעם האחרונה שאמא שלי היתה אצלי בבית 

מדהים איך סבתא שלי בכלל חשבה על להביא לי "סיר אורז" בימים מורכבים שכאלה… כנראה ש"פרקטיות" זה משהו שעובר במשפחה

והאמת, שבשנה האחרונה, קצת השתחררתי מהתלות בסיר הספציפי הזה, ואימצתי לי עוד סיר קטן וחמוד במיוחד, שכתבתי לך עליו פעם ברשימת האקססוריז הפרקטיים שלי – כאן

זהו להיום. בחיי שלא דמיינתי שיהיה לי כל כך הרבה מה לכתוב על אורז… 

אם חידשתי, שיפרתי או גרמתי לכם להכין אורז קצת אחרת…

אם לקחתם טיפ, רעיון, מתכון או השראה ממני

תמיד אשמח לשמוע מכם

אפשר פה למטה בתגובות, אפשר לתייג אותי ב-אינסטגרם או ב-פייסבוק (אם אתם מעלים תמונה) ואפשר גם לכתוב לי מייל

ואם במקרה עוד לא נכנסתם למועדון החברים של EshetStyle

מצטרפים ממש כאן וביחד עפים איתי על המטבח והיום יום!

ועל בסיס האורז הזה אני מכינה את "האורז המשודרג שלי", לפעמים אני קוראת לו גם אורז צבעוני – למתכון

ומה אני מגישה עם אורז לבן כמעט תמיד? ניחשתם נכון! הפילה סלמון הקבוע שלי –

וגם את נתחוני העוף בציפוי קראנצ'י האהובים עליי כל כך (!) אני מגישה לצד אורז לבן (שכאן נצבע קצת בוורוד…) –