אני משוגעת על צנצנות, בכל הגדלים! את זה את כבר יודעת…
ומעבר לאחסון (של כל דבר אפשרי בצנצנת) אני אוהבת לפעמים גם להניח צנצנות קטנות על השולחן כחלק מעיצוב השולחן – זוכרת את הטיפ צנצנת לכל אורח?
אז מה הטיפ? רעיון חמוד ל"הלבשת הצנצנת" ככה שתהיה יפה וחגיגית!
איך נולד הרעיון? במסגרת כתבה שהכנתי לעיתון לאישה על הגשת חרוסת (כן כן אני! כתבה שלמה!! נכון מרגש?! לינק בקרוב ) – אחד הרעיונות שלי היה להגיש את החרוסת (לפי המתכון הזה) בצנצנות אישיות קטנות…
ותוך כדי הצילומים כשרציתי לקשט את הצנצנת, עם מה שהיה לידי… עליתי על הרעיון המקסים הזה!
מה צריך?
–עטרות נייר כמספר הצנצנות – שאני מקווה שמאז העוגיות גרנולה יש לך חבילה שכזו בבית על בסיס קבוע
–חבל דק (או סרט צבעוני אחר אם בא לך) – להשיג בחנויות יצירה או טמבור
–מספריים
*איך תדעי מה גודל העטרות שאת צריכה? צריך שהעיגול האמצעי הלבן שיש בעטרות (החלק הלבן בלי ה"תחרה") יהיה גדול יותר לפחות בטיפונת מגודל המכסה
ומה עכשיו?
האמת, כמו שזה נראה – תניחי את עטרת הנייר על המכסה כשהעיגול של המכסה נמצא במרכז העטרת (בחלק הלבן החלק שלה, איפה שאין "תחרה")
הצמידי את השוליים עם הידיים כמה פעמים כלפי מטה לקיבוע
קשרי מסביב חבל בקשירת פרפר וגזרי את הקצוות
סה טו! ככה פשוט ככה מקסים!
וגם את המוס שוקולד האישי והטעים הזה הגשתי בצנצנת שכזו – ונרשמה התלהבות גדולה!
שתי הערות (כי אני כידוע לא אוהבת אי הבנות )
*אם תהית אז אין בעיה "להלביש" ולשמור במקרר עד להגשה, רק חשוב לאכול ממש בסמוך לרגע ההוצאה מהמקרר כדי שהצנצנות לא יספיקו "להזיע" ולהרטיב את הנייר
*לגבי החרוסת – אם את רוצה שהצנצנות יישארו על השולחן כחלק מהעיצוב, את בהחלט יכולה "להלביש" ולהשאיר בחוץ גם כמה שעות – זה לא יתקלקל (רק שימי לב שאם החרוסת או הצנצנות היו קודם במקרר, תני להן כעשר דקות מחוץ למקרר, חכי שיסיימו להזיע, תנגבי ורק אז "תלבישי", כשהצנצנת יבשה)
זהו
מציעה לך לאמץ ()
ואפרופו צנצנות – מזכירה לך את שני הטיפים האלה–
