אין ספק שיש לי איזה עניין עם לחם! כבר אמרתי כאן שאני לא מאמינה שאי פעם אהיה טבעונית, ועכשיו אני אומרת גם שאני לא רואה את עצמי בשום מצב נפרדת מפחמימות. כי לחם בעיני זו אחת ההנאות הגדולות ואני לא ממש מצליחה להבין איך יש כאלה שחיים בלעדיו!

אז אחרי שהראיתי לך כאן איך אני משתמשת בלחם כ"מרכז שולחן" כשאני מניחה אותו בשלמותו על השולחן רק לקישוט,

עכשיו נשאר לי להראות לך איך אני מגישה יפה לחם כזה שגם מותר לאכול

האמת שבעצם כבר סיפרתי לך איך אני אוהבת להגיש את הלחם שלי (זוכרת? כאן ו-כאן) אבל בימים האחרונים עליתי פתאום על שדרוג גאוני לטיפ של "לחם בנייר" – זה כמעט אותו דבר רק משודרג וחגיגי יותר

אז מה צריך?

–צלחת קטנה

–נייר אפיה

–פרוסות לחם

–שקית נייר חומה (להשיג בחנויות יצירה/כלי כתיבה/מקס סטוק/מוצרי אריזה או פשוט לבקש מהגננת בגן של הילדים – בגן של הבן שלי שמים בשקיות כאלה את החלות שהילדים מכינים כל שישי…)

ומה לעשות?

1. תקפלי את נייר האפיה לקונוס – את לא צריכה לפתוח לגמרי את נייר האפיה קודם, אלא רק פעם אחת. כלומר, את לוקחת אותו כמו שהוא מגיע באריזה (כזה ריבוע מקופל לארבע…) פותחת אותו כמו שפותחים ספר (ככה שיהפוך למלבן. ואז מקפלת דופן אחת פנימה למשולש. את החלק שכבר קיפלת את מקפלת שוב פנימה בצורת משולש ואז שוב – עד שיוצא לך משולש שאפשר לפתוח לקונוס. הינה ככה –

2. עכשיו קחי את הצלחת הקטנה, תכניסי אותה לתוך השקית החומה

3. תמקמי את הצלחת הקטנה ישרה בתחתית השקית – ככה שהשקית "תעמוד" פתוחה על השולחן ותקפלי את השקית בקיפול ישר החוצה כדי שתהיה מעט נמוכה יותר

4. תכניסי את משולש נייר האפיה לתוך השקית ואת פרוסות הלחם לתוך המשולש הלבן

5. ולסיום, תקפלי את הנייר הלבן החוצה (כמו צווארון)

נכון מדליק? אני לגמרי התלהבתי מעצמי

הטיפ הזה הוא חלק מסדרת טיפים לעיצוב ועריכת השולחן בקלות ובסטייל – רוצה עוד? תציצי כאן