אמא שלי אהובה,
לא יאמן, אבל עוד שנה עברה
בת 79 היית אמורה להיות היום. עצרתי לחשב
זה כמעט 14 שנה בלעדיך, וזה עדיין לגמרי כואב!
בשנה האחרונה אני מרגישה אותך יותר מתמיד
נדמה לי שאני נהיית דומה לך עוד קצת, אם יורשה לי להגיד
אני מרגישה את האסימונים נופלים
ודברים ממש מתבהרים,
אני כאילו יודעת בפנים שגם לך זה קרה
תובנה ועוד תובנה,
את היית הכי חכמה
שמת לב לכל פרטים הקטנים
רק בהבדל "קטן" ממני, את לא אמרת הכל בפנים
העדינות והאצילות שלך היו משהו בלתי רגיל
זה כנראה כבר לא ישתנה אצלי עם הגיל…
אם היית פה איתי במשך כל השנים
היינו עושות יחד עוד מיליון דברים
בטח היינו מצלמות סרטוני מתכונים
והיית באה לעזור לי ביום צילומים,
אני בטוחה שהייתי מצליחה להכניס אותך גם קצת איתי לעולם הרוחני
ואולי היינו אפילו גונבות יחד איזה ריטריט עוצמתי
בעולם של היום אמא, הכל נגיש ואפשרי
את רק אומרת משהו בקול רם
ופתאום זה מופיע מולך – רק תבחרי
נהיה פה שפע קצת מוגזם
וכולם קצת נהיו בדיוק כמו כולם
ועל החודשים האחרונים עדיף שבכלל לא אספר
כי הרוע והעצב, אין להם סוף. כך התברר
אמא שלי – הילדים גדלים וגדלים
ולכל אחד יש המון עניינים
חלק טובים יותר וחלק טובים פחות
ואני מנסה (באמת מנסה!) להקפיד רק לומר תודה ופשוט להיות
לחייך יותר ולהתעצבן פחות
אמא שלי, מה אומר ומה אגיד
אני מתגעגעת אליך אפילו יותר מתמיד
הזמן רק בכאילו עושה את שלו
אבל בתכלס, הייתי רוצה שפשוט תהיי איתי פה
תמשיכי לשמור עלינו מלמעלה ולראות את הכל
לכוון לי את הדרך ולהשמיע קול
אוהבת אותך כל כך
הבת הקטנה שלך
עוד פוסטים שכתבתי על אמא שלי היפה –
