זו עוגה קלילה ומושלמת. לא רק לפסח

אני לגמרי מאוהבת בשילוב של שקדים ופירות יער!

הקרם מלמעלה והטקסטורה של הפרחים עושה את העוגה חגיגית, ככה שהיא הכי מתאימה לחג

אבל אל תתבלבלו – היא גם לגמרי יכולה להיות עוגה נפלאה סתם ליום יום עם הקפה של הבוקר. שלא תתנו לקרם ולפרחים להפריע

מה שכן, היא מתאימה רק למי שאוהב טעם שקדים באמת. שלא תגידו לא ידענו

ומי שאוהב, אוהב!


הסיפור מאחורי המתכון?

המתכון הזה נוצר לכבוד כתבה פרחונית ומהממת שלי ללאשה, שפורסמה בפסח 2021 – כתבה שכל המתכונים בה היו פרחוניים בצורה זו או אחרת

בתמונה למעלה – כפולת הפתיחה בכתבה הפרחונית שלי בלאשה, שהועגה הזו היתה אחד המתכונים בה. בגיליון "לאשה" פסח – 2021 | צילום: דניאל לילה, מתכונים וסטיילינג: אני


מרכיבים (לתבנית עגולה בקוטר 22-24)

לשכבת השקדים

ביצים – 4 גודל L

שקדים טחונים – כוס וחצי (כ-150 גרם)

סוכר – חצי כוס

גרידת לימון – מלימון אחד

תמצית וניל – כפית

מלח – רבע כפית

אבקת אפיה – כפית

פרוסות שקדים – כוס

__

סוכר חום – כף לפיזור מעל

לשכבת פירות היער

תערובת פירות יער קפואים – כוס וחצי

קורנפלור – כף שטוחה

ריבה/קונפיטורת פירות יער – 2 כפות

לימון – כמה טיפות

לקרם

שמנת מתוקה להקצפה – כוס (לגרסת פרווה ראו הערה למטה )

___

() – אפשר להחליף בשמנת צמחית או בקרם קוקוס 17% שומן ומעלה ששהה במקרר לפחות 4 שעות



הוראות הכנה, שלב שלב

הפעם יש רק את הגרסה הארוכה תודו שזה עוד לא קרה לנו!

_____

1. מחממים תנור על 170 מעלות (ללא טורבו)

2. מפרידים חלמונים מחלבונים ל-2 קערות גדולות

3. בינתיים שמים בקערה שלישית את פירות היער הקפואים עם הריבה, הלימון המים והקורנפלור ונותנים להם לנוח

3. לקערת החלמונים מוסיפים כ-3/4 מכמות הסוכר ומקציפים כ-5 דקות לקבלת מרקם קרמי, מוסיפים פנימה את תמצית הוניל, אבקת האפיה וגרידת הלימון ומקציפים קלות רק לאיחוד.

מערבבים פנימה עם לקקן את השקדים הטחונים. מקפלים בעדינות לקבלת מרקם משחתי

(התנועה היא סיבובית נכנסים מצד התערובת כלפי תחתית הקערה ומגיעים קדימה. ושוב…)

4. לקערת החלבונים מוסיפים טיפונת מלח ומקציפים כ-5 דקות (כן כן!) עד לקבלת קצף לבן.

תוך כדי מוסיפים בהדרגה את יתרת הסוכר ומקציפים עד לקבלת מרקם של קרם יציב

5. בכמה שלבים מקפלים כל פעם חלק מקרם החלבונים לתוך קערת החלמונים והשקדים ומקפלים עד לקבל מרקם אחיד, וחוזר חלילה עד לאיחוד כל קרם החבונים

תנועת הקיפול – בדיוק כמו שכתבתי למעלה (אל תבהלו מהמילה קיפול!)

6. מרפדים תבנית בקוטר 22 עם עיגול של נייר אפיה ומשמנים בספריי שמן לאפיה רגיל/קוקוס

7. שופכים פנימה מחצית מבלילת השקדים, מפזרים שכבה של פרוסות שקדים, מעליה מניחים בעזרת כף מחצית משכבת פירות היער (מורחים בעדינות) ומסיימים ביתרת בלילת השקדים.

את יתרת תערובת פירות היער שומרים בצד

8. מפזרים מעל סוכר חום בשכבה אחידה (זה מוסיף קצת קראנצ'יות באפיה)

9. מכניסים לתנור שחומם מראש על 170 מעלות לכ-35 דקות, עד שהמרכז יציב וקיסם יוצא עם פירורים לחים.

מצננים לפחות 15 דקות

רצוי לעבור עם סכין מעוגלת ולשחרר את העוגה מהדפנות, כדי לשמור אותה עגולה ויפה גם כשהיא תרד קצת בגובהה עם הצינון

משחררים בזהירות את העוגה מהשוליים.

אם רוצים להגיש עם שכבת פירות היער למעלה מצמידים אליה את כלי ההגשה והופכים אותה אליו. מסירים בזהירות את עיגול נייר האפיה

הקרם – בזמן שהעוגה בתנור, מקציפים את השמנת המתוקה לקרם יציב (אין צורך להוסיף לה דבר. העוגה מספיק מתוקה) ושומרים במקרר

את יתרת תערובת פירות היער טוחנים למחית עם טוחן ידני (אפשר להשאיר חלק מפירות היער לא טחונים)

10. להגשה – בעזרת כף יוצקים מהקרם הלבן ומורחים בצורה "מרושלת" לא עד הקצה.

ליצירת הפרח – מניחים בעזרת כפית, נקודות ממחית פירות היער מעל הקרם במרווחים שווים מסביב לכל העוגה (הכי קרוב להיכן שהקרם מסתיים).

כשמסיימים להניח את התלוליות (לפחות 10-12) מורחים אותן לכיוון מרכז העוגה עם גב הכפית בתנועה מעט סיבובית – ליצירת צורת פרח

זהו – מגישים בסטייל – ככה פשוט!


אז הגעתי לשלב של "כמה דברים לי אליך"

הכנה מראש – אפשר לגמרי להכין את העוגה מראש וגם לסדר מעליה את הקרם כמה שעות מראש ולהכניס למקרר אפילו ללא כיסוי (יכולה להיות ללא כיסוי משהו כמו 3 שעות)

איך שומרים? אם נשאר משהו, מאחסנים במקרר עד 4 ימים. אם מוותרים על הקרם – אין בעיה לשמור אותה גם בטמפרטורת החדר ללא מקרר. אגב אפשר לגמרי להוסיף כף מהקרם ומפירות היער בצורה חופשית ככה מעל/לצד העוגה, רק בהגשה – זה לא פחות יפה!

קישוט הפרח – לא חייבים! אפשר גם לטפטף תלוליות מרוטב פירות היער ופשוט ליצור תנועות ספירליות חופשיות "מקושקשות"  ולא חייבים לעשות קישוט של פרח. זה עדיין יוצא יפה וטעים

זהו להיום

הכנתם? ספרו לי, צלמו לי, זה תמיד משמח

אז Stick Around,

עד הפעם הבאה…

טליה